פסק-דין בתיק עס"ק 14-08

הנשיאה נילי ארד

פתח דבר

1. זכות השבתון של עובדי המחקר במערכת הביטחון נקבעה בהסכם קיבוצי מיוחד, ובהחלטת ועדת שירות המדינה נקבעו אופן מימוש הסדר השבתון בצה"ל, במפעלים ובמוסדות שאינם משרדי ממשלה. מתוקף החלטתה של ועדת השירות מינה נציב שירות המדינה ועדת שבתון לשם דיון והחלטה בבקשות העובדים למימוש השבתון במדינה.

     על רקע זה, הגיש ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה בקשת צד למתן סעד הצהרתי נגד המדינה בה עתרו להורות על בטלות ועדת השבתון ובטלות החלטותיה.

      בית הדין האזורי בתל אביב  (השופטת חנה טרכטינגוט  ונציגי ציבור גב' אלמוג וגב' קפלינקוב; סק 228/06) קיבל את בקשת הצד של ארגון סגל המחקר, באופן שהצהיר כי "ועדת השבתון אשר הוקמה ב-2003 לאישור שבתון בארץ הוקמה בהעדר סמכות כדין, והיא נוגדת את הסכם השבתון". נגד פסיקתו זו מכוון ערעורה של המדינה, מושא ההליך שלפנינו.

2.  קודם שנגיע לדיון בערעור נציין כי בעלי הדין בערעור זה, התבקשו ליתן תגובתם לשינוי במותב בית הדין ולמתן פסק הדין על יסוד כלל החומר שבתיק. זאת, נוכח פרישתו של הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר, אשר ישב בדין בערעור זה. כפי שצויין בהחלטתנו היעדר תגובת הצדדים במועד הנקוב, כמוה כהסכמתם למוצע. אי לכך, ובהיעדר תגובה, כנדרש, הרינו מחליטים כי השופטת ורדה וירט-ליבנה תחליף את הנשיא אדלר, כחברה במותב בערעור זה.

הילוכו של דיון

3. הסוגיות להן נדרשים אנו בערעור זה הן בעיקרן אלה: ההסכם הקיבוצי והחלטת ועדת השירות, כמקור נורמטיבי למימוש זכות השבתון של עובדי מדינה במוסדות השייכים למדינה הלכה ולמעשה. וחוקיות פעולתה של ועדת השבתון שמונתה מתוקף החלטת ועדת השירות, לרבות ועדת השבתון משנת 2003 שמינה נציב שירות המדינה.

      נפתח בהצגת המסגרת הנורמטיבית שביסוד דיוננו. ממנה נפנה להליך שהתנהל בבית הדין האזורי ופסיקתו, ולטיעוני הצדדים בערעור. ונחתום בדיון והכרעה בערעור גופו.

     פרק ראשון: המקורות הנורמטיביים לזכות השבתון של עובדי המחקר

ההסכם הקיבוצי משנת 1974

4. ביום 25.6.1973 נחתם " תקנון שבתון לעובדים המדורגים בדירוג מחקר במערכת הביטחון" בין ההסתדרות והוועד הארצי של עובדי המחקר במערכת הביטחון לבין מדינת ישראל (להלן: תקנון השבתון). תקנון השבתון נחתם בהמשך לפסק בוררים מיום 20.3.72 ובכפיפות להסכם קיבוצי מיום  23.11.72.

      תקנון השבתון נרשם כהסכם קיבוצי מיוחד מס' 164/74 ביום 15.9.1974. במסגרתו הוסדרו ההכרה בזכאותם של עובדי המחקר במערכת הבטחון (להלן גם: עובדי המחקר) לשבתון והתנאים למימוש הזכאות, לרבות מענק ותשלומים נוספים המשתלמים על ידי המדינה לעובדים אלה בתקופת השבתון (להלן: ההסכם הקיבוצי).

בסעיף 1 להסכם הקיבוצי נקבעו הגדרות המונחים שלהלן, הצריכים לענייננו:

 "          שבתון         השתלמות, התמחות, הוראה במוסדות אקדמיים, או עבודת  מחקר של העובד בארץ או בחו"ל, בשטח עבודתו או בשטחים הקרובים לו, או בשטחים בהם  עוסק או מתכוון לעסוק הגוף, או כל פעולה אחרת שתתרום לקידומו המקצועי של העובד ושתאושר על ידי הנהלת הגוף. 

                גוף        הנהלת המשרד או יחידת סמך במערכת הבטחון,  המעסיקה  עובדים המדורגים בדרוג מחקר.

 ועדת השתלמויות ועדה שהוקמה ע"י הנהלת הגוף לצורך טיפול  בהשתלמויות עובדיה, לרבות עובדי מחקר".

המנגנון לאישור בקשה לשבתון הוסדר בסעיף 9 להסכם הקיבוצי ולפיו:

"עובד הרוצה לצאת לשבתון יגיש בקשתו לועדת ההשתלמויות בדרך שתקבע ע"י הנהלת הגוף. ועדת ההשתלמויות תעביר את בקשת העובד בצירוף המלצותיה והערותיה להנהלת הגוף. האישור ליציאתו של עובד יינתן ע"י הנהלת הגוף".